כשאמטיוי (וגם CNN) נחת בישראל אז נשבר לראשונה המונופול של התקשורת הישראלית על תיווך תכנים מהעולם למקומיים. זה לא היה רק מוזיקה, עם הקרנות בכורה לכל הקליפים החדשים, מצעדים מהעולם וגם תכניות מכוונות-ז׳אנרים שהביאו את בשורות ההיפ-הופ, מטאל והמוזיקה האלקטרונית. בפעם הראשונה קיבלנו יחד עם שאר תושבי אירופה גם הצצות לסרטים החדשים (שהגיעו לישראל באיחור לרוב) וגם מקום בשורה הראשונה לסדרות אנימציה פורצות דרך וכמובן, לסדרות הריאליטי הראשונות.

אבל מעל הכל הייתה המוזיקה, וזה כמובן ההבדל העיקרי בין מה שהערוץ סימל עבורנו בניינטיז (ובארה״ב גם באייטיז) לבין הפיכתו ל״סתם עוד ערוץ״ בשנות האלפיים ואילך. בשנותיו הראשונות כאן היה גם קשר חם לישראל: כל מיני שת״פים עם גופים מקומיים (כולל ניסיון להוציא מגזין אמטיוי בעברית), צוות הערוץ הגיע לשדר מכאן, ומדי פעם היו עולים ישראלים לשידור בתכנית של ריי קוקס. עבורי, יותר מהכל, הערוץ היה כלי לימודי ראשון במעלה בכל מה שנוגע למוזיקה לועזית על כל צדדיה, ודרכו גם התאהבתי באמנות הוידאו המוזיקלי. זו הייתה המהפכה שהפכה את המוזיקה גם למדיום ויזואלי עם איכויות קולנועיות, ובעזרתן גיליתי את אפקס טווין, בק, דאפט פאנק וכל שאר היוצרים שעשו את הקליפים הכי מגניבים שנעשו אי פעם, לדעתי.

אם הייתי כותב את הפוסט הזה ב-2005 הוא היה נראה אותו דבר. הצד המוזיקלי של אמטיוי מת מזמן (וקל לשים לב לאירוניה המסתתרת בשם הערוץ). עכשיו נותרו רק הזכרונות, ואלה מאיתנו שרוצים להיזכר יכולים לעשות את זה בשלל לינקים שאספתי לאורך השנים עם הקלטות מהערוץ הנוצץ של פעם. יש גם ערוצי יוטיוב שלמים שמוקדשים לזה:

• הקלטה מלאה של 4 השעות הראשונות של MTV אמריקה (1/8/1981)

• השעתיים הראשונות של MTV ביוטיוב

• המצעד הראשון ששודר ב-MTV (מרץ 1984)

• תיעוד מדהים ולא ערוך של אמטיוי אירופה ב-1993 (השנה הכי טובה במוזיקה). יש פה 3 ערבים שהוקלטו במלואם (12 שעות סה”כ), כשבכל אחד מהם יש את התכנית של ריי קוקס והתכניות ששודרו לפניה, כולל מבזקים

• פלייליסט: The Year In Rock הייתה תכנית סיכום השנה של MTV אמריקה. היא לא שידרה קליפים, אלא הביאה בקצרה את החדשות העיקריות והמגמות הבולטות בתעשיית המוזיקה בשנה החולפת. הפלייליסט כולל את רוב התכניות ששודרו מתחילת האייטיז ועד אמצע הניינטיז

• לוח שידורים מינואר 1994

• פלייליסט: Liquid Television הייתה תכנית שמורכבת מסרטי אנימציה קצרצרים, הזויים ומופרעים. בסדרה הזו נולדו ביווס אנד באטהד וגם איאון פלקס, לפני שקיבלו סדרות משלהם. הפלייליסט כולל את רוב פרקי הסדרה במלואם

• עוד תיעוד מדהים מאמטיוי אירופה, הפעם משבוע שידורים שהם עשו מ-Israel. כולל ראיונות עם אמנים מקומיים וגם קליפים מלאים. גם time capsule לתקופה מגניבה בפופ/רוק הלועזי, וגם רגע נפלא שבו זכינו לראות את עצמנו בתוך הערוץ האירופאי. החלק הראשון כאן ושאר החלקים פה

• ולסיום הפעם, התרומה הצנועה שלי: הקלטה של הדקות האחרונות מה-MTV Euro Video Song Contest ששודר ב-1993 בתור התשובה של MTV לארוויזיון. יש פה את ההכרזה על הזוכה וגם ההכרה במדינה שקיבלה את הבננה, כלומר את המקום האחרון. לא קשה לנחש באיזה מדינה מדובר. עוד מידע על האירוע הזה כאן:

• https://web.archive.org/web/20131105081516/http://www.paulking.nl/mtv-pic6.html

פורסם במקור: 7/2/2006

אחד הדברים המעניינים לגבי ההיסטוריה של “דוקטור הו” הוא שהפרק הראשון שודר ביום שאחרי רצח קנדי. לנו יש את רצח רבין ומה שאני זוכר ממוצ”ש ה-4 בנובמבר 1995, זה שכססתי ציפורניים בעצבנות לקראת התכנית הראשונה של “הגשה עצמית” ברדיוס 100FM. למה? כי בשבוע שקדם לתכנית פיצצתי את התא הקולי בהודעות שבהן הגשתי כל מיני שירים. לא בהכרח שירים מדהימים וגם הטעם שלי לא היה מפותח באותה תקופה, אבל רציתי להיות ברדיו. “הגשה עצמית” זה פורמט שהיה קודם בצה”ל 2 (סוף אייטיז-תחילת ניינטיז), בימי שישי בין 6 ל-8 בערב אם אני זוכר נכון. נדב רביד ואמיר אשר, שעשו את התכנית, הזמינו את המאזינים להיות מגישים לשיר אחד: להשאיר הודעה בתא קולי שבה הם מציגים את השיר שהם בחרו, בצורה כזו או אחרת (אבל לא בצורת ד”שים או “אני רוצה לשמוע את מיוזיק של מדונה). העורכים נתנו עדיפות להודעות יצירתיות, כמו שיר או סיפור קצר או משהו בסגנון. הייתי מאזין לתכנית וקינאתי בכל ה”גדולים” האלה (הייתי בערך בן 10) ונורא רציתי גם.

אז כששמעתי ברדיוס שהתכנית עולה שוב (עם שדרן בשם רועי אלוני שהוא גם הבן של בצלאל וגם זה מ”רועי אלוני והכיוון שנוסע“, להקה שהיתה ותישאר אלמונית לעד), שמחתי נורא כי עכשיו אני כבר “גדול” ויכול גם כמו החבר’ה המגניבים שהיו אז ביום שישי בערב. גם הפעם נבחרה שעת שידור מעניינת לתכנית: מוצ”ש בין 10 ל-12 בלילה, השעתיים האחרונות של השבוע. אז מה שקרה זה שבשבוע שלפני התכנית הראשונה, הוא עשה הדגמה של מזותומרת הגשה עצמית, ובשבוע שאחרי התכנית תתחיל להריץ את ההודעות של המאזינים. אז במקום התכנית, שודרו חדשות בגלל מה שקרה בכיכר, ובמשך כל נובמבר זה לא קרה. אבל הייתי מוכן, ובשבת הראשונה של דצמבר, זה קרה סוף-סוף:

הבחור שמדבר שם בסוף הקטע הזה, זה אני כשהייתי בן 15. במהלך התכנית הראשונה וגם באלה שאחריה, שודרו כמה וכמה הגשות שלי. כשאמרתי את זה לאלוני בביקורי בתכנית, הוא אמר שלא היה לו מושג שזה אותו בנאדם בכל ההודעות. לא עשיתי שומדבר כדי לשנות את הקול או משהו, אבל לא משנה. המשכתי לשלוח הגשות ושודרתי כמעט בכל תכנית עד שהיא הלכה לעולמה, שנה ומשהו אח”כ. זה היה חבל, אבל לכל דבר יש סוף. מה שהיה טוב בתכנית מעבר לכך שזכיתי לשמוע את קולי ברדיו, זה שאחרי ההגשה היה משודר השיר שבחרתי וכך עשיתי לעצמי כמה קלטות עם אוספים של שירים שהיו אהובים עלי אז (וזה היה מגניב כי לא היה לי מחשב אז וכל עניין ההורדות באינטרנט היה בחיתוליו). אבל הכי אהבתי את הפורמט של התכנית שנותן את “הכוח לעם” וזה מה שקסם לי, והבעתי משאלה שיום אחד אוכל גם להיות האיש שנותן למאזינים את ההזדמנות להגיש ברדיו.

כנראה שבחודש הבא המשאלה תתגשם. אם הכל ילך כשורה, הגילגול השלישי של “הגשה עצמית” ינחת ברדיו קול נתניה. העליתי היום את הרעיון מול מנהל השידורים אצלנו והוא אמר שזה נשמע סבבה, יש תא קולי ורק צריך לדאוג שיהיו מאזינים שישלחו הגשות - וזה מן הסתם הדבר הכי חשוב כאן. התחנה הסטודנטיאלית שלנו לא מתהדרת בנתוני רייטינג מרשימים, ולא רק בגלל שהיא משדרת באזור נתניה בלבד. למעשה, ברוב אזורי העיר קשה מאוד לקלוט את התחנה שהאנטנה היחידה שלה נמצאת מעל המכללה עצמה, באזור נמוך. הפיתרון - אמורים להעביר את האנטנה למרכז העיר והאתר של הרדיו שיעביר את השידורים אמור לעלות בשבועות הקרובים. ב”ה, אולי עם קצת פירסום בפורומים או יחסי ציבור מסוג אחר, יהיה אפשר להרים משהו שאנשים אשכרה ישתתפו בו. אני אהיה ממש מאושר אם זה יעבוד.

הערות 8.10.25

1. לא החזרתי את “הגשה עצמית” לרדיו קול נתניה, אבל לפני 10 שנים הבאתי את הקונספט לפודקאסט, לו קראתי “Stay Tuned”, והוא שרד 3 פרקים: 1, 2, 3.

2. עשיתי דיגיטציה לכל ההגשות שלי מ”הגשה עצמית” ברדיוס, והעליתי את ההקלטות האלה לפני עשור. בחלק מהן אפשר לשמוע את קולו של רועי.

3. רועי אלוני והכיוון שנוסע הוציאו רק אלבום אחד, וגם היה להם מיני-להיט נחמד בשם “עוטפת”. לצערי האלבום לא קיים בשירותי הסטרמינג, ואני מקווה שהוא יעלה יום אחד.

יש בארץ קהילה גדולה של אספני תקליטים ודיסקים, ואנחנו נעזרים באנשים טובים כדי להשלים חומרים שחסרים לנו. אני רוצה לשלוח מכאן תודה גדולה לברק סימן טוב, עמית בר, אבי כהן ואופיר פלג, שעזרו לי להעלות דברים מעניינים בחודש החולף.

והפעם: רמיקסים מגניבים מהניינטיז, שירים אבודים של אדם ושולה חן, להקה צבאית עושה אופרת רוק על הרצל, שרי באנגלית, ועוד.

קודם כל שאלה – מה היה הרמיקס הראשון שעשו בישראל? תחשבו על זה רגע, ובינתיים שימו פליי על הפלייליסט (ספוטיפיי, אפל מיוזיק).

נפתח דווקא בשנות התשעים. הניינטיז היו העשור שבו הרמיקס עשה את הקפיצה שלו מ”סתם” גרסת בונוס ארוכה יותר לשיר שנמצא בצד א’ של התקליטון, ליצירה חדשה, עם עיבוד חדש שנותן פרשנות חדשה לשיר. זה קרה כמובן בחו”ל, אבל גם בארץ תפסו את הרעיון בערך באמצע העשור, והתחילו לעשות ניסויים מעניינים, שלקחו את השירים המקוריים והפכו אותם למשהו אחר. כך למשל עשו צופי וג’ז לשיר הנושא מאלבום הבכורה של רונית שחר, “שלום לתמימות”, עם רמיקס שאני אוהב במיוחד, ורמיקס נוסף הכין טל יניב. עוד שיר שזכה לטיפול הוא “סבונים“, שיר מאלבום הבכורה של סיון שביט, שיש לו את אחד העיבודים הכי מגניבים שיש, וברמיקס שהכין מפיק אלמוני בשם Buch Raff (למישהו יש מושג מי זה?), הוא לקח את השיר לאזורי הטריפ-הופ של בריסטול. הרמיקסים המוזכרים כאן נדירים למדי, ואלה של רונית שחר לא היו זמינים אפילו ביוטיוב עד היום. את הרמיקסים האלה וקטעים אלקטרוניים אחרים (שעל חלקם נדבר עוד מעט) אפשר למצוא גם בפלייליסט המעניין “אלקטרוניקה ישראלית במאה ה-20” שערך תומר קריב.

ועכשיו נחזור לשאלה – מה הרמיקס הראשון שיצא בישראל? אולי זה “בוקר של כיף דאב” שיצא ב-1983, או בעצם ״כל האמת דאב״ של הקליק שיצא שנה קודם? אם אלה היו שני הראשונים, השלישי היה ״גרסת דיסקו״ ל”תן לי קצת ממך” של קורין אלאל. השיר המקורי יוצא דופן באלבום בהיותו השיר היחיד באלבום הבכורה של אלאל שהיא לא הלחינה, וגם כי הוא אחד השירים הראשונים שנעשו בארץ בכלים אלקטרוניים בלבד, בלי כלים מסורתיים מעולמות הרוק. ללחן ולהפקה אחראי לא אחר מאשר יזהר אשדות, ורק עכשיו גיליתי שאשדות יצר לו גם רמיקס שהופיע בתקליט השדרים של השיר. זהו רמיקס שנעשה במסורת של האייטיז, שבה היו לוקחים את האלמנטים שהרכיבו את השיר המקורי ומסדרים אותם מחדש. הגרסה הזאת לא הופיעה עד היום בשום תקליט או דיסק שיצאו למכירה, ועכשיו עלתה לראשונה לסטרימינג. עוד רמיקס נדיר של קורין שעלה עכשיו הוא לשיר ״לחיות״ מ-1996. אלי אברמוב המנוח יצר לשיר הזה שני רמיקסים: אחד (״דאנס״) צורף כבונוס לאלבום ״כזה עמוק״, והשני (״קלאב״) הופיע רק על דיסק שדרים – ועכשיו גם הוא בסטרימינג.

• הפרק של שיר אחד על “תן לי קצת ממך”

הנה סיפורו של שיר שעד לפני שבועיים לא שמעתי עליו ואז לא הצלחתי להפסיק לשמוע אותו. חלקכם אולי יודע שלפני הפריצה שלו כזמר בישראל, אדם ניסה את מזלו בחו”ל. כשנה לפני אלבום הבכורה, הוא הוציא 3 סינגלים באנגלית, באירופה. אחד מהם הפך בישראל ללהיט הגדול “אין מוצא”. אבל כנראה שלא שמעתם שאחרי ההצלחה הוא הקליט עוד שיר באנגלית. לשיר קוראים Woman והפיק אותו ידידנו יזהר אשדות, שאחראי גם לשני האלבומים הראשונים של אדם. למכירה הוא יצא רק באוסף “פרופסור מיקס 3” שאפשר לקרוא עליו בבלוג האוספים של אבי גולדברגר. אני לא חושב שהשיר זכה להשמעות ברדיו, אם כן אז מעטות. אבל כשבדקתי מי כתב אותו גיליתי שזה בכלל קאבר לשיר של להקה ספרדית בשם Barrabas, שמהמעט ששמעתי מהם הם סוג של דובי בראד’רז ספרדיים. Woman הוא הלהיט הכי גדול שלהם, והופיע באלבום הראשון שלהם מ-72′. כאמור, לפני כשבועיים התגלה בארכיון שלנו השיר הזה, ואיתו עוד גרסה שכנראה לא פורסמה ואף אחד לא שמע עד היום. זוהי גרסה ארוכה של השיר, מה שקראו לו פעם “גרסת 12 אינץ'”, וכנראה שהייתה מיועדת לתקליטנים.

ב-1973 יצא תקליט בשם ״שיר-יון-הרצל״ של להקת גייסות השריון. אין כמעט מידע עליו במרשתת או, למרות שיש בו עניין (וגם עטיפה סופר-מגניבה) אז הנה תומר קריב מספר:

זהו אחד הרגעים האיזוטריים של להקה צבאית. אלבום שחצי ממנו הוא אופרת רוק על הקונגרס הציוני עם קטעי נגינה גאראז’ים ומאוד לא צפויים. הדבר המפתיע פה היא המעורבות של שיסל ובועז דוידזון, שהיו אחראים לקטעי הקישור. טוב, אחד שירת בשריון ועדיין מדובר בתחילת 73, סביב חבורת לול עוד שניים לא צפויים כאן הם יהונתן גפן ושלום חנוך. הראשון אגב טען שמעולם לא כתב שיר ללהקה צבאית. ובכן, “תפסתי מצב רוח“. וגם זה יהונתן גפן: “עשרים וחמש שנים“. לחן של מתי כספי לטור במעריב שאנחנו מכירים בלחן של שם טוב לוי (שיצא ממש במקביל). האופרה זה הזיה אבל הגרוב פה באמת מפתיע. מי שאחראי לו הוא שמוליק בודגוב, מי שרק כמה חודשים קודם ניגן בגיטרה פאז ב”יכול להיות שזה נגמר”. המזל הרע של הלהקה הזאת היתה שמלחמת יום כיפור פרצה ממש כשהתכנית השאפתנית הזאת יצאה. כשהשריון סופג כל כך הרבה אבדות וטרגדיות, מחזמר על הרצל נראה לגמרי מנותק. בסופו של דבר, מה שנשאר מהתקליט הזה הוא הלחן המופלא והעצוב של רוזנבלום ל”האם השלישית” של אלתרמן.

• עוד על להקת גייסות השריון ב”נוסטלגיה אונליין”

לפני כמה שנים העליתי לסטרימינג את האלבום ״פסיעה אחת קדימה״ שהוציאה שרי ב-1982. האלבום לא הניב להיטים בזמנו ולכן די נשכח, למרות סוללה של כשרונות גדולים שעבדו עליו: ירוסלב יעקובוביץ׳ על ההפקה המוזיקלית, בין הכותבים היו אהוד מנור ודורי בן זאב, והשתתפו גם צביקה פיק וחיים רומנו בעיבוד והלחנה. מבחינה סגנונית האלבום סימן שינוי כיוון עבור הזמרת, שהייתה מזוהה בעיקר עם דיסקו עד לאותה התקופה, והמשיך את הקו של ״דם חם״, הלהיט הגדול שלה שיצא בתחילת העשור. העיבודים הם בסגנון רוק, וליתר דיוק רוק אמריקאי שהיה מקובל באותה התקופה. ועכשיו מסתבר שיש לאלבום גם גרסה נוספת, באנגלית, שהוקלטה עם הפנים לחו״ל (פרקטיקה מקובלת באותה התקופה. ואגב, זה גם לא אלבומה הראשון של שרי באנגלית, שהוציאה כמה בסבנטיז). זה מעניין כי אני זוכר שהקשבתי קצת לאלבום המקורי כשהעליתי אותו אז והוא די עבר לידי, אבל עכשיו כששמעתי את הגרסאות באנגלית, ממש נהניתי ממנו לפתע. לצערי שני שירים מהגרסה באנגלית לא הועלו בגלל ענייני זכויות אבל אפשר לשמוע אותם ביוטיוב: הגרסה של ״דם חם״ באנגלית, ו”Let Me Touch You” שהוא קאבר לשיר של הלן שניידר, זמרת אמריקאית שפועלת בעיקר בגרמניה.

וגם אלה עלו:

• שולה חן – בין קפלי האגדות. חידוש לשיר לא מוכר בשם “Storybook Children” ששרו במקור הצמד ההולנדי סנדרה & אנדרס, התרגום של אבי קורן ז”ל. השיר הופיע כבי-סייד בתקליטון שחן הוציאה ב-1971 ולא הופיע בשום אלבום או אוסף לאחר מכן.

• דודו דותן בצוותא – רוב התקליט הוא תיעוד של ערב הבידור ״פסק זמן״ שהעלה הקומיקאי המנוח ב-1981. זהו התקליט המלא הראשון של דודו דותן שעולה לסטרימינג, מתוך דיסקוגרפיה מפוארת למדי, כך מסתבר. נקווה שהאלבומים האחרים יעלו גם הם בקרוב, ובינתיים אפשר להנות מהם ביוטיוב. את אחד הקטעים מהתקליט הזה אפשר לראות גם בגרסה ויזואלית.

• בדומיה – שירי יהדות ברית המועצות ואסירי ציון. אוסף מ-1981 שבאופן משונה לא כולל את השיר ״בדומיה״.

• גידי גוב – אני אוהב אותך חזק. השיר הוא מתוך הפרויקט “עוד מעט נהפוך לשיר” של גלצ מ-2010. ‏את מילות השיר חיבר סמל נדב הררי ז”ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים. הלחן והעיבוד של יהודה פוליקר.

לפני כמה ימים קראתי בניוזלטר הנהדר של נדב רביד (אם עוד לא נרשמתם אז רוצו עכשיו) על קאבר חדש שעשו קני דופ ורושין מרפי לשיר של טוקינג הדס. לא התרשמתי מהביצוע (אולי אני צריך לתת עוד צ’אנס) אבל זה הזכיר לי שבעבר הרחוק כתבתי פוסט סביב השיר הזה. אז הנה הפוסט, ואם בא לכם עוד דייוויד בירן, תשמחו לשמוע שיש לו אלבום חדש.

פורסם במקור: 26/11/2008

אחד הדברים האהובים עלי בכל תחומי האמנות והבידור הוא קישורים. ובמוסיקה בפרט, אני מוצא הנאה גדולה בזיהוי השפעות, ציטוטים, סימפולים וגניבות. אולי זה הופך את הפטיש שלי לקאברים לעניין קצת יותר ברור. הפוסט הזה הוא על השפעות. הוא מתחיל עם קאבר, ממשיך עם המקור שלו, עובר לדבר שהשפיע על אותו מקור ומסתיים עם הלהקה המשפיעה ביותר של זמננו. זהו שחזור שעוקב אחרי מעבר בין תחנות, שעל הקשר ביניהן למדתי די במקרה.

לפי הרישומים שלי, הורדתי את השיר הזה לפני כשבע שנים. זה מרגיש לי כאילו זה היה בגלגול קודם. הורדתי אותו יחד עם קטעים אחרים שיצאו בלייבל נופוניק, ודווקא הקטע הזה תפס אותי. קצב גרובי, Fאנקי באורך 9 דקות, יש בו שירה אבל מרגיש כמו אינסטרומנטלי. הוא לא ממש משתנה, חוץ מכמה קטעי סולו פרקשן ואיזה נשפן שמצטרף, אבל הלופ שלו כל כך מגניב שבכלל לא רציתי שזה ישתנה. ויש גם את החבר’ה שחוזרים שוב על המשפט “Goes on, and the heat goes on” (שזה מוזר, כי במשך שנים הייתי בטוח שזה “The beat goes on”. יותר הגיוני, לא?). אז נהניתי מהשיר, ולא ממש חקרתי מי הלהקה ומאיפה לקוח השיר. לגבי הלהקה, למדתי היום שאחרי שהוציאו כמה סינגלים בלייבל הנ”ל הם הפכו את עצמם לקבוצת רימיקסרים תחת השם Yam Who.

חזרתי אל השיר הזה לפני ארבע שנים בערך. הפעם עשיתי את הדבר המתבקש וחקרתי קצת, וכך גיליתי שהשיר שכל כך אהבתי הוא בעצם קאבר. הטראק של Fuzz Against Junk הוא מ-1999, ואילו הביצוע המקורי שלו מופיע באלבומם של טוקינג הדס מ-1980, Remain in Light. בעצם, יכול להיות שלא חקרתי ובכלל נתקלתי בו במקרה כשמישהו ניגן את הדיסק בחנות. בכל מקרה, הופתעתי לגלות שני דברים: אחד, שגם השיר המקורי מגניב. שניים, שהקאבר לא מאוד שונה מהמקור, ובכל זאת זה לא עובד לרעתו. מה שגירסת הכיסוי עשתה, בעיקר, היה לעדכן את הסאונד של המקור ובו בזמן הצליחה לשמור על הוייב שלו. וכך נסגר המעגל הזה, כך חשבתי.

לפני חודש בערך הייתי במילואים ובאחד הימים הארוכים חסרי המעש, בעודנו מוטלים על ראשו של הר באמצע שומקום, ישבתי עם החבר ברקת והוא השמיע לי כמה דברים מהאוסף הפרטי. אחד מהם היה השיר הזה. את שמו של פלה קוטי אני מכיר כבר שנים אך מעולם לא הקשבתי לו באמת. קריאה מהירה בויקיפדיה מלמדת שהוא היה מוסיקאי ניגרי, שהוא המציא את האפרוביט, פעיל זכויות אדם וגם פעיל פוליטי. ברקת סיפר לי שזהו שיר מחאה שיוצא נגד הצבא הניגרי (הם הזומבים). כמה דקות אחרי שהתחיל השיר הזה (שנמשך 12 דקות) קלטתי שיש דמיון לא קטן וכנראה גם לא מקרי בין המקצב של השיר ללופ הממכר והפסיכי-משהו של “Born Under Punches”. אחרי שהגעתי הביתה גיליתי שבהוצאה המחודשת של Remain in Light מופיע שיר בשם “Fela’s Riff”. אכן, זה לא היה במקרה.

There’s something I find incredibly exciting about just leaving something to run, and stand there listening to it… and not actually play it at the time and singing along.

בניגוד למה שניצן (שבזכותה נולד הרעיון לפוסט) חושבת, המטרה כאן היא לא להוכיח ש”הכל תמיד מוביל לרדיוהד”. כי למעשה, גם הם נמצאים כאן די במקרה. ממש באותם מילואים, עשיתי שבת בשטח והעברתי אותה תוך כדי צפייה בסרטים, חלקם דוקומנטריים על מוסיקה. אחד מהם היה “Reflections on Kid A” שכולל קטעים מהופעה וראיון עם ת’ום יורק, שחלקו עוסק בריקושטים של “אוקיי קומפיוטר” וחלקו האחר באחורי הקלעים של Kid A. הוא מספר שאחרי “אוקיי” הם נכנסו חזק ל-Remain in Light של טוקינג הדס. הוא גם דיבר על הדרך המיוחדת שבה דיוויד ביירן כתב את המלים לשירים באלבום, על כך שביירן הגיע להקלטות “עם פתקים ובלי שירים”, ושהוא (יורק) ניסה להשתמש בשיטה דומה כדי להתמודד עם מחסום הכתיבה שלו. כמחצית משירי Kid A נכתבו בצורה הזאת. ועם הגילוי הזה נסגר עוד מעגל.

תקציר הפרק הקודם: אני עובד ב-NMC ובמסגרת התפקיד אני זוכה לחלץ כל מיני שירים ואלבומים שלא היו זמינים עד היום בשירותי הסטרימינג. זהו סיפורם של הדברים המעניינים שעלו בחודש האחרון, והנה פלייליסט עם היילייטס מתוך רשימה זו: ספוטיפיי, אפל מיוזיק. הפעם מבחר אקלקטי במיוחד, שמגיע גם למחוזות הג׳אז, קברט ומוזיקת עולם.

♫ ניצן עין-הבר, גדי גולדמן – יותר ממילים 2, מנגנים אהבה
הנשפן עין-הבר והפסנתרן גולדמן עושים גרסאות אינסטרומנטליות (נעימות, תרתי משמע) לשירי אהבה ישראליים.

♫ תיקי דיין – פגישה מחודשת עם שירי גילברט או’סאליבן
השירים לקוחים מתכנית רדיו שבה ביצעה דיין את שיריו של או’סליבאן בתרגומים של אהוד מנור, תרצה אתר, נעמי שמר ודפנה אילת.

♫ צביקה פיק – שמשון
שיר שלא היה זמין עד היום בשירותי הסטרימינג, מתוך המופע/פסטיבל “שירוויזיון” הראשון, שעלה בחנוכה, דצמבר 1979. ככה זה נראה.

♫ טובה בן צבי – שירי חג ומועד
תקליט שירי חגים לילדים של הזמרת, שהוציאה תקליטים לילדים וגם של שירים ביידיש. *שימו לב – תקליט זה הוא נחלת הכלל. עוד על כך בסוף הפוסט. מצאתי רק תיעוד אחד של טובה בן צבי ביוטיוב, ספרו לי אם יש עוד.

♫ ארץ צבי – מתוך הסרט “מבצע יונתן”
“ארץ צבי” הוא שיר הנושא של הסרט שביים מנחם גולן ב-1977. בתקליטון שעלה עכשיו אפשר לשמוע לראשונה בסטרימינג שתי גרסאות אינסטרומנטליות של השיר הזה, אחת מהן עם קולה של צרויה להב (שעושה “לה לה לה”), וכמובן גם את הגרסה הידועה ששר יהורם גאון.

יעקב בר-און על לוליק, מעריב⁩, 19 פברואר 1981⁩

♫ לוליק – רומנסות ספרדיות
לוליק (אח של אושיק) לוי באלבום של קלאסיקות לדינו, שירה וגיטרה. הנה ביקורת של יואב קוטנר מינואר 1981.

♫ חמסה – חייב למות עלי (במרוקאית)
זהו כמובן הלהיט הגדול ובעצם היחיד של חמסה, שהגיעו איתו למקום השביעי במצעד השנתי התשס”ג (2003). לא יאמן שעברו כבר יותר מ-20 שנה ואפילו השיר הזה כבר נחשב סוג-של אולדיז. כשנה לאחר מכן הוציאו ב-NMC את האוסף “תן לו בדרבוקה” ולכבודו הוקלטה הגרסה הזאת במרוקאית, שעכשיו צורפה כבונוס לאלבום היחיד של חמסה.

♫ מלחינים בישראל: צברים מזמרים – משירי המלחין הצעיר ניסן כהן הב-רון
תקליט מ-1958 עם שירים שכתב המוזיקאי (שהיה אז צעיר, כפי שאפשר להבין משמו המלא של האלבום) ניסן כהן הב-רון, בביצוע הדודאים, דליה עמיהוד ולהקת פיקוד מרכז. ניסן כהן הב-רון היה מלחין, מעבד מוזיקלי, פזמונאי, מורה למוזיקה ומנחה שירה בציבור. הוא עבד עם האמנים המופיעים בתקליט וגם עם הפרברים, כתב מוזיקה לסרטים תיעודיים, ואת הלחן שכתב לשיר “היושבת בגנים” שמופיע בתקליט הזה, ביצע גם הארי בלפונטה. *גם התקליט הזה נמצא בנחלת הכלל.

♫ גילה אלמגור – במועדון הזמר של לולה הקטנה
בכלל לא ידעתי שלגילה אלמגור הייתה קריירה מוזיקלית, והיא אכן מעולם לא התיימרה להיות זמרת, אבל כבר ב-1967 הוציאה תקליטון עם 4 שירים של אריס סאן. ביוני 1973 העלתה אלמגור מופע ובו “רצף של 17 שירי קאברט עסיסיים שהפכו לקלאסיקה”. הנבחרת המנצחת מסביבה: המתרגם האולטימטיבי אהוד מנור, הבמאי האגדי צדוק (הלא הוא צדי) צרפתי, ועל העיבודים ציפי פליישר, מוזיקאית שהתפרסמה גם כמנהלת המוזיקלית של ההרכב בנות חוה. המופע נערך סביב שירים על הדמות “לולה” בגלגוליה השונים, כולל לורליי ולוליטה, עם כותבים ידועים כמו האחים גרשווין וקול פורטר וגם כאלה שידועים כנראה רק לחובבי התחום. בין המבצעות המקוריות: ארת’ה קיט, מרלן דיטריך, בריג’יט ברדו, מרלין מונרו ועוד. “אני לא רואה את עצמי כזמרת, ממש לא. אני שחקנית המנסה בשלב זה למצוא דרך ביטוי בכלי שאני עובדת עליו הרבה שנים. אפשר להגיש שיר גם בקול קצת מחוספס, לא קול של זמיר. כאשר הצד הדומיננטי הוא איכות המגיש” – אלמגור בראיון למעריב, מאי 73′. עוד על המופע והתקליט אפשר לקרוא באתר של ציפי פליישר, ולקט נהדר של כתבות ותמונות נמצא באתר של צדי צרפתי.

ביקורת על “צליל שכן” בחדשות⁩, 17 מרץ 1988⁩. ליחצו על התמונה לביקורת המלאה

♫ צליל שכן – צליל שכן
הייתה להקה ירושלמית, שניגנו בה בין השאר ויקטור אזוס ואהרוני בנארי, שהמשיכו משם ללהקת אטרף (אזוס היה חבר גם בלהקות כחול ובלקאן). באלבום 6 קטעים שהלחינו והפיקו חברי הלהקה.

♫ סופי צדקה – באראשת
האלבום הזה הוא חיה קצת משונה. בין השירים ה״רגילים״ ששרה צדקה, מסתתרים ארבעה שירים שהיא לא משתתפת בהם, ושרים אותם גברים מהעדה השומרונית, בשפה העתיקה שלהם, בליווי עיבודים יפים שמשלבים מוזיקה אתנית ונגיעות של צ׳יל אאוט, שילוב שהיה פופולרי במיוחד בתקופה שבה האלבום יצא.

* מה זה נחלת הכלל? זה המונח המקומי ל-Public Domain, והכוונה ליצירות שזכויות היוצרים שלהן פגו, וזה אומר שאפשר לעשות בהן כל שימוש בלי לחשוש מתביעה. מה למשל תוכלו לעשות עם הקלטות שנמצאות בנחלת הכלל? לשים אותן בפודקאסטים, בסרטים שלכם, ביוטיוב, או לסמפל במוזיקה שלכם. חשוב לציין שאני לא עורך דין וכדאי להיוועץ באיש מקצוע לפני שתעשו משהו כזה. אבל זה מגניב. עוד על הנושא אפשר לקרוא במאמר של עו”ד אלי נחום.

הדבר שאני כנראה הכי אוהב לעשות בעבודה שלי זה להושיט יד לארכיון, להוציא איזה תקליט (או דיסק) שלא זמין כרגע להאזנה, ולהעלות אותו לכל שירותי הסטרימינג. כמי שאוהב ארכיונים, העובדה שאני יכול להנגיש לציבור חומרים מפעם, היא זכות מבחינתי, בלי קשר לכמה שאני מתחבר באופן אישי לאותם חומרים. מאז שנכנסתי לתפקיד העליתי כנראה איזה מאה אלבומים כאלה, ועכשיו אני רוצה להתחיל לשתף אתכם בדברים שאני מעלה. אולי אפילו תהיה פינה קבועה כזאת. הנה 10 אלבומים וסינגל אחד שהעליתי בסוף 2023, שישה מתוכם לא היו זמינים בפורמט דיגיטלי עד היום, ויש גם פלייליסט בספוטיפיי וגם באפל מיוזיק. אנא שתפו עם כל מי שזה עשוי לעניין.

♫ צילה דגן – צילה דגן
האלבום השני שלה מ-1977, כולל שירים שהוקלטו לתכנית הרדיו “פגישה מחודשת עם קרול קינג״.

♫ משירי ארץ ישראל הישנה
נעמי פולני, אילנה רובינא, אופירה גלוסקא, אילי גורליצקי, רבקה זוהר, חנן יובל והליהוק המפתיע – גידי גוב, עם שירים נוסטלגיים (כלומר כאלה שהיו נוסטלגיים כבר אז) שהוקלטו במסגרת תכנית הרדיו “דו רה מי ועוד”, שהפיקה דליה גוטמן.

♫ בדרך מערבה – שירי עם אמריקאים, בעקבות המתישבים בארה”ב
התיאור מופיע בשם התקליט, ומשתתפים פה דני ליטני, הדודאים, סנדרה ג’ונסון ועוד. אגב, חלק מהשירים מתורגמים וחלק בשפת המקור, משום מה. גם התקליט הזה נוצר במסגרת תכנית רדיו של קול ישראל – “התיבה המזמרת”.

♫ שמוליק סגל – מבחר מערכונים ושירים
אוסף שיצא בסוף הניינטיז והיה זמין עד היום רק באפל מיוזיק.

♫ מישהו לרוץ איתו – פסקול הסרט
דניאל סלומון, בר בלפר ומוזיקה מקורית של רן שם טוב, בפסקול הסרט שנעשה על פי ספרו של דוד גרוסמן.

♫ ציפי שביט – שירים וסיפורים מתוך הצגת הקסמים ציפי קונץ
משתתפים גם גילת אנקורי וגדעון זינגר (שלא הופיע על הבמה אבל בא להקלטות). פוצ’ו (ישראל ויסלר) כתב, ועוזי חיטמן הלחין את רוב השירים.

♫ גדי יגיל – חיי כלב
מערכונים ושירים מהמופע בשם זה של גדי יגיל, שיצא ב-1970. זו הפעם הראשונה שתקליט של גדי יגיל עולה לסטרימינג.

♫ אוויטה – שירים מהמחזמר
פסקול הגרסה העברית שנעשתה למיוזיקל הזה ב-1990 עם ריקי גל, אלי גורנשטיין, ששי קשת, ויקי תבור ועירית ענבי. הנוסח העברי של חיים חפר.

♫ יוני רכטר – אגדה בחולות
רכטר יצר את המוזיקה למופע של להקת המחול “ענבל” ב-1979, ויש בו בין השאר את הגרסאות המקוריות של השירים “נמה יפו” ו”ילדי ההפקר”.

♫ התקווה
גרסה אינסטרומנטלית לביצוע של תזמורת CBS, שיצאה בתקליטון ב-1968 לכבוד יום העצמאות ה-20 של מדינת ישראל.

אם אתם חובבי מוזיקה שמשתמשים בשירותי הסטרימינג, אתם בטח יודעים שלמרות המבחר העצום שקיים בהם, יש גם המון שירים ואלבומים שלא זמינים בשירותים האלה. למרות הפופולריות העצומה של ספוטיפיי, אפל מיוזיק וכל השאר, הזמן שבו הסטרימינג קיים הוא טיפה בים יחסית ל-100 שנים של מוזיקה מוקלטת (נושא מעניין לפוסט נפרד). במשך כמה עשרות שנים של אבולוציה עברנו מתקליטים לקלטות, לדיסקים, לקבצים להורדה ולבסוף ליוטיוב ולכל הסטרימינג הזה. בכל פעם שהוצג פורמט חדש, העבירו חלק מההקלטות הישנות לפורמט החדש, אבל הרבה נותרו מאחור. במסגרת עבודתי ב-NMC אני מעלה מדי פעם שיר או אלבום שיצאו בעבר, ומסיבות כאלה ואחרות לא הועלו לשירותי הסטרימינג, ואני רואה את חלק זה מהתפקיד שלי כזכות של ממש,

בתחילת 2024 השקתי את “רדאר של פעם”, סדרה של פוסטים ופלייליסטים שבה אני חוגג את הדברים שאני מעלה מהארכיון. בבלוג שלי פרסמתי פוסטים חודשיים שבהם כתבתי כמה מילים על כל אחד מהדברים האלה, ובהמשך פתחתי גם קבוצת פייסבוק שבה אני מעדכן על ההעלאות האלה מיד כשהן קורות (וכולם מוזמנים להצטרף). בימים הקרובים אפרסם כאן את הפוסטים מהבלוג הישן, והיום אספר כאן על הדברים שהעליתי בחודשיים האחרונים. מקווה שתמצאו כאן מוזיקה שתמצאו מעניינת, מהנה ומי יודע, אולי אפילו תגרום לכם להתרגש.

מתחת למילים האלה תמצאו פלייליסט שבו יש רצועה אחת מתוך כל אחד מהאלבומים שהעליתי מתחילת השנה. הוא ימשיך להתעדכן עד סוף 2025 (הפלייליסט של 2024 כאן).

מיקיאגי - תקליט ילדים
"תקליט ילדים" הוא אלבום הבכורה של מיקיאגי מ-1992, שהוא גם אלבום הסולו היחיד שהוציא עד היום (בראיון לחדשות הוא אמר: “אני רק בתחילת הקריירה, ואני עוד אגיע למקומות העמוקים האלה“). יש בו כמה מילים של אהוד מנור ולחנים של יזהר אשדות, אבל את רוב השירים כתב והלחין מיקיאגי בעצמו, שגם הפיק את האלבום מוזיקלית (פרט לשני שירים). האלבום כולל את השיר "רציתי להחליף" שמיקיאגי ביצע בפסטיגל 91', וגם בילה 3 שבועות במקום הראשון במצעד הפזמונים של רשת ג'.

נתנאל - ילדה של אב
”ילדה של אב” הוא אלבומו הרביעי של הזמר נתנאל, שהלך לעולמו ב-2020. באתר אקו״ם רשום שהוא מ-2000 אבל מקורות אחרים טוענים שיצא ב-2001, ויש לאלבום הזה מעט מאוד תיעוד ברשת, אז נחמד שהוא זמין עכשיו. את שיר הנושא מתוכו, כנראה להיטו הגדול ביותר של נתנאל, כתב דידי הררי והלחין שמעון בוסקילה, שגם חידש את השיר בהמשך.

מיקי גבריאלוב - מיקי גבריאלוב
גבריאלוב החליט לא לתת שם לאלבום הסולו השני שלו, שיצא ב-1988. יש בו שני להיטים: "פינה ירוקה" שהושמע קצת ברדיו, ו"את יפה שלי" שזכה לחיים יותר ארוכים ונוגן בהופעותיו של גבריאלוב. גרסת האולפן של השיר הזה לא הייתה זמינה בסטרימינג עד היום. גבריאלוב הלחין את כל שירי האלבום, והמילים של רוני סומק, מיכל גבריאלוב וגם מיקי השתתף בכתיבת חלק מהשירים.

אלברט כהן - החיפושיות של אלברט כהן
לשחקן האגדי אלברט כהן (בן 93 ושיזכה לעוד שנים רבות) אין דיסקוגרפיה של ממש, אבל ב-1965 יצא לו תקליטון ובו 4 שירים: "החיפושיות של אלברט כהן". למרות שם התקליטון, רק השיר הראשון הוא קאבר/אדפטציה של הביטלס (A Hard Day's Night בגרסת יוסי גמזו). השירים האחרים מקוריים, ביניהם "שיר הקרניים" מאת דוד אבידן. האווירה הכללית היא של ביג בנד ואיזי ליסנינג, וזה נחמד.

תזמורת צה"ל - בקצב צה"ל
כך נכתב בדבר, מאי 69׳:

״בקצב צה״ל״ (סי.בי.אס.) הוא אוסף שירי-לכת בביצוע מקהלה ותזמורת צה״ל בניצוחו של סרן יצחק גרציאני. לצה״ל אין אופי מוזיקלי-צבאי כללי, אלא משהו שלו. לא לחינם נבחרו כאן שירי-לכת מושרים, חלק מהם אף שירים רגילים שהיו לשירי-לכת. אינני יכול לומר שאני מתלהב מהתקליט הזה, אך בהחלט קל להבין שהוא ימצא אוזן קשבת אצל אוהדי מוסיקה צבאית-עממית ועוד יותר אצל התיירים.

שירי האלבום בגרסתם המקורית היו זמינים עד היום כחלק מהאוסף ״ממלכת המארש״. כשבאתי להעלות את התקליט המקורי, גיליתי בארכיון את כל השירים בגרסה אינסטרומנטלית בביצוע התזמורת לבדה, ללא המקהלה. אני לא יודע אם הייתה כוונה להוציא לחנויות תקליט כזה (או שהוא יצא במהדורה מוגבלת) אבל עכשיו אפשר להנות גם מהגרסאות ללא המילים, כבונוס לאלבום המקורי.

אגב, לפי ספוטיפיי השיר הכי מואזן באלבום המקורי הוא ״חיילים אלמונים״ מאת מפקד האצ״ל אברהם שטרן. השיר, שנכתב ב-1932, שימש כהימנון האצ״ל עד 1940 ולאחר מכן כהימנון הלח״י. שריקת "חיילים אלמונים" הייתה האות של "קול המחתרת העברית" – תחנת השידור המחתרתית של לח"י. זהו שיר שקט, איטי ויותר אווירתי מרוב שירי ה״לכת״ שביצעה תזמורת צה״ל, והגרסה האינסטרומנטלית שלו נשמעת לי כמו קטע מפסקול לסרט.

נחום היימן - שבעים עד כאן
ב-17 באוגוסט ציינו 9 שנים ללכתו של נחום היימן, שהיה מלחין פורה וגם אדם פעיל מאוד בתיעוד ושימור הזמר העברי. ב-2006 הועלה לכבודו מופע מחווה בהשתתפות חני ליבנה, יזהר כהן, הבת סי, מאיר בנאי, הפרברים ועוד. המופע תועד בדיסק, שעולה היום לראשונה.

אגב, מופע מחווה עם הרכב אמנים דומה הופק על ידי הערוץ היחיד דאז ב-1989, וכאן העלו אותו לאחרונה לארכיון שלהם. אהוד מנור מגיש ומשוחח עם נחצ'ה ועם דמויות אחרות בחייו.

פרדי דורה - מריה מנהריה
פרדי דורה היה אחד מכוכבי הבידור הגדולים של מדינת ישראל הצעירה. התשובה שלו ל"סימונה מדימונה" של ישראל יצחקי הייתה "מריה מנהריה" שהופיע בתקליטון שיצא ב-1960 ועלה עכשיו לראשונה (אגב, שיר אחר בשם הזה שהיה בכלל קאבר לשיר סמבה התפרסם בתחילת שנות ה-50). זהו תקליטון משותף עם הזמרת נלי שטרן, כשלכל אחד מהאמנים מוקדש צד אחד. כל השירים באווירת מועדון וריקודים סלוניים, ברוח התקופה. עם זאת, חשוב לציין שהמוזיקה הסלונית היוותה סוג של תרבות-נגד לזרם המרכזי שהוגדר על ידי השלטון בישראל, וניסה להתנער מהשפעות "גלותיות" על המוזיקה הישראלית המתגבשת. זמרים כמו דורה ושטרן נעלמו די מהר מעיני הציבור, ומאחר שלא הרבו להקליט באותה התקופה, נותר מעט מאוד תיעוד של הסצינה והכוכבים שלה.

עוד על פרדי דורה אפשר לקרוא בבלוג עונג שבת (עונ”ש, לא זה של גיא חג’ג’).

דודי פטימר ראיין את נלי שטרן ב-2015, ושאל אותה על התקליטון:

איך נולד התקליט עם פרדי דורה?

"מל קלר כתב את "הכרמלית", ונפתלי אהרוני כתב את "ג'וני". באותה תקופה לא ידעתי ערבית, אז שרתי פונטית מבלי להבין על מה אני שרה. אם הייתי יודע בזמנו על מה השיר "ג'וני", לא הייתי מבצעת אותו (צוחקת)".

אם היו אומרים לי, כשהייתי ילד בן 6 שאוהב את האשם תמיד, שיום אחד יהיה לי חלק קטן בהוצאה מחודשת של הקלטת הזאת – לא הייתי מאמין.

הדמות של האשם נולדה בתכנית היומית של ארז טל ואברי גלעד בגלי צה”ל, “מה יש”, באמצע שנות השמונים. יאיר ניצני הגיש את הפינה “פתחון פה“, שבה הציג את פרשנותו של ענייני היום, מנקודת מבטו של האשם, דמות של שדרן ערבי שמציג אג’נדה פטריוטית וציונית, יש שיאמרו אפילו ימנית (ובכך הקדים ב-35 שנה את “הבלוגר הסעודי”. קצת משוגע, לא?) (הנה גרסה נדירה של פינת הפרשנות בטלוויזיה). עכשיו, אפשר להיכנס פה לדיון על האווירה החברתית והפוליטית שאיפשרה לדמות הזו להתקיים במדיה הישראלית בימים שלפני האינתיפאדה, אבל אני לא מספיק מלומד בשביל זה וגם באנו להנות, אז מי שרוצה יוכל להמשיך בתגובות. בכל מקרה, כשהייתי ילד לא שמעתי את “מה יש” והכרתי את האשם בזכות הקליפ שעשו ללהיט הגדול ההוא בלב הפריים הטיים הקטן של האייטיז, כלומר ב”סיבה למסיבה”.

“האשם הוא שלנו, האשם לא לבד ובטח לא פרייר של אף אחד” (זה השם המלא של השיר!) הוא שיר מדליק (נו, בכל זאת אייטיז), שמוזכר עד היום כאחד מאבני הדרך בהיסטוריה של הראפ הישראלי. המון משחקי מילים על גבול הנונסנס, והמון שורות שכיף לצטט (רוב חיי אני נלחם באינסטינקט לענות “אני אני מלצר בבית קפה” כששואלים אותי “מה אתה עושה”). מבחינתי, זה כנראה שיר הנובלטי האולטימטיבי בעברית. בעקבותיו רצתי לקנות את האלבום הקצר שניצני הוציא ב-1986 על קסטה בלבד, ואני לא יכול להגיד מה חשבתי על הקסטה אז אבל במהלך השנים הקשבתי לה מאות פעמים. הקלטת כללה עוד להיט ענק שכולו שורות שוות ציטוט: “שיר המנגל”, שהיה הלהיט הגדול של קיץ 86′ (עוד עליו בתגובות). היא כללה עוד שירים שהם טייק אוף על שירי קיטש מחו”ל, כמו “האשם אולווייז פול”, שמתאר את כל הפוליטיקאים של התקופה מתאספים במסעדה אחת, וכל אחד מהם מוזכר עם המאכל האהוב עליו. שנינות רודפת שנינות.

חשוב לציין שלא מדובר בקלטת ילדים, וסביר להניח שרוב הבדיחות והרפרנסים עברו מעל הראש הקטן שלי, אבל משהו בהומור העקום והסוריאליסטי לעתים (בעיקר במערכונים) בכל זאת חילחל. קשה לי לצפות מה יחשוב עליה מישהו שיקשיב לה היום לראשונה, וכנראה שזה מקרה קלאסי של להיות שם בזמן הנכון ובגיל שהייתי בו אז, אבל בשבילי זה לחלוטין אחד מהאלבומים שעיצבו אותי, ועזרו לי להבין שאני אוהב את החיבור בין הומור ומוזיקה.

כשהתבגרתי, קיוויתי שהקסטה תזכה לחיים חדשים כשתצא מחדש על דיסק, אבל ככל שנקפו השנים נהיה ברור יותר ויותר שזה לא יקרה. ואז, כשהתחלתי לעבוד באנ.אמ.סי בשנה שעברה, הסתבר לי שיש אפשרות להעלות את הקלטת לשירותי הסטרימינג, רק שאיכות הסאונד תהיה לא טובה כי חוץ מקטע אחד שניצל, לא נשמר המאסטר של הקלטת המלאה. זכרתי שחלק מהקטעים יצאו על אוספים בעבר, וגם על תקליטי שדרים שנשלחו לרדיו, והבנתי שיש פה הזדמנות לעשות מעשה ולגרום לקלטת הזאת להישמע טוב, לראשונה מזה 35 שנה.

אז יצאתי למבצע איתור וליקוט, ובעזרת אנשים טובים כמו אייל גולדמן היקר, הצלחתי להרכיב גרסה משופרת של הקלטת, כשאת התהליך השלים רן יורגנסון, שבכישרון רב אחראי למאסטרינג המחודש. עכשיו פיסת ההיסטוריה הקטנה הזו שחשובה לי ולעוד כמה אנשים זמינה סוף סוף לכולם, בסטרימינג וגם ביוטיוב. אני שמח וגאה על כך שלקחתי אבן דרך מילדותי, והתאפשר לי להפיק לאלבום הזה הוצאה מחודשת באיכות סאונד משופרת. האם זוהי רק נוסטלגיה, או שיכול להיות לקטעים האלה גם ערך למאזינים ומאזינות שיגיעו לאלבום הזה בפעם הראשונה? קשה להגיד, אבל אני מקווה שתהנו, ותעבירו הלאה.

🎧 האזנה

• כל הדרכים להאזין לקלטת במקום אחד

• שיר מהקסטה שלא נכנס להוצאה המחודשת

• רמיקס שנעשה בזמן אמת שעשה אמיר כהן ללהיט

🎤 מאחורי הקלעים

• יאיר ניצני מספר על אחורי הקלעים של “שיר המנגל” באתר שלו

• ניצני משוחח עם קובי אוז על "שיר המנגל" והמפגש עם דיטר בוהלן בסדרה "צליל מכוון" (תודה לאלון!)

• ראיון קצר עם ניצני ששודר בערוץ 2 הנסיוני

📺 פיסות מהעבר

• "אני השדרן" – שיתוף פעולה נוסף של ניצני/אשדות מאותה תקופה (פסטיגל 86')

• האשם תמיד מפרסם את קו-אופ הריבוע הכחול

• מארקי פ’אנק ועופר טל מספרים באנגלית על הפלקסי-דיסק של האשם תמיד, שכלל שני שירים וחולק עם עיתון "מוניטין".
  (השיר "סקס משמין" בהוצאה המחודשת הגיע מאחד העותקים האלה)

• אפילו ג’ון פיל (!) (!) השמיע את האשם – מהפלקסי הזה ממש

יש לכם לינק לתכנית שאין פה? כיתבו אלי!

שנות השבעים

1977

איריס לביא “נעימה וזמר” 13.9.1977 רשת גימל

1979

סיכום שנות השבעים ברשת ג’, דצמבר 1979: סיכום 1975, סיכום 1977, סיכום 1979

שנות השמונים

1982

שעה מתוך המצעד הלועזי השבועי של רשת ג’, 30.5.1982

שלושים בצל עם יקיר אביב – תוכנית ראשונה לקיץ 1982

המצעד הלועזי של רשת ג’ עם אלי אלדן – 30 במאי 1982

1983

חדש חדיש ומחודש עם שוש עטרי, 24.11.1983

1984

רדיו חזק – רשת ג’ עוברת לשידור סטריאו, 1984. תכנית 2

רדיו חזק – רשת ג’ עוברת לשידור סטריאו, 1984. תכנית 3

רדיו חזק – שידור הסטריאו הראשון של רשת ג’, 19.12.1984

Afternoon Delight – קול השלום (18.10.1984)

מצעד 84′ – המצעד השנתי הלועזי של רשת ג‘

לקט מתוכניות “מה יש” 1984-1985 בגלי צה”ל

1985

המצעד הלועזי השנתי של ישראל לשנת 1985

1986

המצעד הלועזי השבועי האחרון שהגיש אברי גלעד בגלי צה”ל – יוני 1986

1987

רדיו רדיו עם יואב קוטנר - מחתרת הקסטות, גלי צה”ל (?), 1987 (?)

1988

לא רוצים לישון 26-8-1988 (גל”צ) – מגישה מיכל ניב, עורך מנשה סעד

לא רוצים לישון 9-12-1988 (גל”צ) – מגישה רוית פררה, עורך מנשה סעד

1989

יואב קוטנר מראיין את די אקס אם, שבוע טוב בגלי צה”ל, 22.7.89

המצעד הלועזי השנתי של ישראל לשנת 1989

Voice of Peace – Afternoon Delight with Ofer Nachshon – 9.2.1989

על בטוח – ספיישל אירוויזיונים – 6.5.1989

די.אקס.אם ב”שבוע טוב” עם יואב קוטנר, גלי צה”ל, 22 ביולי 1989

שנות התשעים

הרבה תכניות, בעיקר מהניינטיז ובעיקר מגל”צ, הועלו ליוטיוב של אמיר אשר

הקלטה של תכניות רבות ששודרו בתחנה הפירטית “רדיו דן הגל הירוק” אפשר למצוא כאן

1990

חדש חדיש ומחודש עם נועם גילאור, 20.3.1990

התזכורת למצעד הלועזי השנתי – 1990

1991

לא רוצים לישון בגלי צהל, דצמבר 1991

קול-בו ברשת ג’ 1991, כולל ראיון לרגל פירוקה של נושאי המגבעת

זה קורה, עם אמיר אשר בצה”ל 2, 27/11/91

רשת גימל – נועם גיל אור מראיין את עופר ניסים

יקיר אביב רשת גימל – חגיגות 15 שנה

1992

יוסי כסיף ושמירה אימבר מארחים את שלוש חית, קצת אחרת ברשת ג’, 1992

ספיישל פינק פלוייד ברשת ג’, 1992

המצעד הלועזי השנתי של רשת ג’, 1992

הגשה עצמית עם נדב רביד, יום שישי השלוש עשרה, צה״ל 2 (1992?)

1993

משינה מדברים עם יואב קוטנר באולפן גלי צה"ל, יולי 1993

קצת אחרת – מיטב האינדי הבריטי בן זמננו. רשת ג’, 1993

הצעירים – סדרה על קליף ריצ’רד ברשת ג’

סיאנס עם לאה עוז וטוני פיין (1993)

התזכורת למצעד הלועזי השנתי לשנת 93′ עם עופר נחשון (חלקי)

המצעד הלועזי השנתי של ישראל לשנת 1993

1994

"למה מה" עם אמיר כהן, אורחים: דנה אינטרנשיונל ועופר ניסים - רדיו דן הגל הירוק, 13.1.1994

מרתון אירייז’ר ברשת ג’, 21.5.1994

המצעד הלועזי השבועי, 29.11.1994

המצעד הלועזי השנתי של רשת ג’, 1994

המצעד הלועזי של רשת ג’, 20.12.94 – הפינה לשיפוטכם

דרייב אין עם נדב רביד – גלגלצ, 1994

דרייב אין עם נדב רביד, תכנית אחרונה – גלגלצ, 1994

אוקטן 94 - הלהיטים החמים בהגשת אופיר רובין - רדיו דן הגל הירוק, 1994

1995

המצעד הלועזי השבועי, 25.7.1995

המצעד הלועזי השנתי של ישראל לשנת 1995

מובי מתארח באולפן ג’ במסגרת המצעד הלועזי, מאי 1995

הקלטות מתוך קופסת הלהיטים – מרץ 1995 – חלק א’, חלק ב’

קופסת הלהיטים – סיכום 1995 בדאנס

97.8 אוקטן גימל (הקלטות שונות – 1995)

דאנס אף.אם עם קובי מנורה – תכנית לפני אחרונה

דאנס אף.אם – תכנית אחרונה מקיץ 1995

המצעד הלועזי בהגשת עופר נחשון, 30.5.1995 (3 דקות מהתכנית)

קופסת הלהיטים עם עופר נחשון – הקלטות שונות, דצמבר 1995

קופסת הלהיטים עם עופר נחשון – הקלטות שונות, נוב’-דצמ’ 1995

הקלטות מתוך רשת ג’ ורדיו לייט, פברואר 1995

הקלטות מרשת ג’, רדיו לייט ורדיו סנטר, מאי 1995 – חלק א’, חלק ב’

הקלטות שונות מרשת ג’, יוני-יולי 1995

הקלטות מתוך קופסת הלהיטים ולייט אף.אם | פברואר 1995

“שירים מוזרים” – מארכיון הקלטות של חגי גילר, 1995

1996

תכנית פרידה מטייק ד’את עם עופר נחשון ברשת ג’, 1996

המצעד הלועזי השבועי של רשת ג’, 17.4.1996

המצעד הלועזי השנתי של ישראל לשנת 1996

ספיישל בנקודת הג’י – מארחים את הלייבל סאוור

ספיישל לכבוד האוסף ‘הקולקציה’, 19/10/96

קול בו – סיכום 1996 במוזיקה הבין לאומית

קופסת הלהיטים עם אלה גוטמן ותכנית הבכורה של טי.אן.טי

סך הכל רוקנרול עם אורי לוטן ברדיו תל אביב – תכנית לא רגילה עם דובי שרגא (זה אני) ורני שחם 12.3.1996

המצעד הלועזי של רשת ג’ – הפינה לשיפוטכם והמקום הראשון, 4.6.96

קופסת הלהיטים עם עופר נחשון – רשת ג’:
18/2/1996
קטעים מכמה תכניות, יולי 1996
20/8/96
31/12/96 – תכנית אחרונה ל-1996

לא רוצים לישון עם נדב רביד – גל”צ, 28.12.1996

לא רוצים לישון עם נדב רביד – גל“צ, 16.6.1996

המצעד השנתי של גלי צהל לשנת 1996 - מקומות 29-50

1997

מקום ראשון במצעד בגימל – תכנית שניה 7/10/97

מה נשמע ברשת ג’, 11.2.1997

ספיישל ג’ורג’ מייקל ברשת ג’, 1.2.1997

קופסת הלהיטים, 22.5.1997

המצעד הלועזי השנתי של ישראל לשנת 1997

מקום 1 במצעד ב-ג’ – תכנית מס’ 4

בדרכי עם קובי מנורה ברשת ג’, 1997

תכנית הפרידה מרשת ג’ הלועזית ומקופסת הלהיטים עם עופר נחשון, 1.11.1997

נקודת הג’י – תכנית אחרונה מתאריך 2.1.1997

קופסת הלהיטים עם עופר נחשון – התכנית הלפני אחרונה, 29.10.1997

קופסת הלהיטים עם עופר נחשון – התכנית האחרונה, 30.10.1997

1998

ש.ל.ג רדיו תל אביב ft Solid Records, France, 30-1-1998

ש.ל.ג רדיו תל אביב עם נדב רביד, 30-10-1998.

ש.ל.ג עם נדב רביד, שנטל באולפן – רדיו תל אביב, 25-9-1998

שעה של מוזיקה עם עופר נחשון ב-88FM מתאריך 26.9.1998

1999

שעה של מוזיקה עם עופר נחשון ב-88FM מתאריך 22.5.1999

התזכורת למצעד המילניום - רדיו תל אביב, 31.10.1999

מומלץ בחום: מדריך צפיה לתיעוד התרבות הישראלית (בבלוג ארכיסינמה)

פלייליסט יוטיוב: כתבות על אמנים ישראלים ומוזיקה ישראלית

סדרות

סדרה: סוף עונת התפוזים

סדרה: צליל מכוון

סדרה: דרך המוזיקה

תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר – יותר מ-120 שעות!

סדרה: בית. פזמון.
פרק 1 | פרק 5

סדרה: יורים ושרים – סיפורם של הלהקות הצבאיות

פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4

סדרה: שלושה שירים

סדרה: שיר אחד

שבעה שירים לשבעה עשורים (סדרה ביוטיוב של הארץ)

סרטים

לייבלים

עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון

Fact by Fact

אמנים שונים

בעניין הבסים (על זקני צפת, איפה הילד, כנסיית השכל ועוד)

ימי האקורדיון

פילים במדבר – סרט על אינדינגב

בארץ החיפושיות השחורות – עוד סרט על אינדינגב

זמרת השנה: הסיפור האמיתי של ירדנה ועפרה (על ה”יריבות” בין עפרה חזה לירדנה ארזי)

מטאל כחול לבן

Jericho’s Echo – Punk Rock In The Holy Land

אמנים לפי סדר א-ב

א – אריק לביא – הקטר

אהוד בנאי – כל האנשים הבודדים, פרק שלישי: קרוב, או גיל התבונה

אריאל זילבר – מסך עשן

אהובה עוזרי - יום של חול

אהובה עוזרי - ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

אדם – חיים ואדם

ב – בעז שרעבי: בעז

בעז שרעבי: ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

בנזין – זהירות: בנזין! (הסרט בסוף הכתבה). וגם כאן

ג – ג’ירפות: ראיתי ג׳ירפות בהודו

גבריאל בלחסן – גם כשעיניי פקוחות

להקת גן עדן – הסרט

ד – דודו טסה והכוויתים: אל תהיה כל כך צנוע, אתה לא כזה גדול

דני סנדרסון: לא יפריד דבר – מאחורי האלבום

דני סנדרסון: ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

דני ליטני – ישן ביום וער בלילה

דויד ברוזה - ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

ה

ו

ז – זוהר ארגוב – סוף עצוב וידוע מראש (פרק 1)

ח – החברים של נטאשה – כל האנשים הבודדים, פרק ראשון: חברים ללא חברים, או ייסורי ילדות

חוה אלברשטיין – גיבורי תרבות – מה שאני עכשיו

חלב ודבש – בארץ חלב ודבש

החלונות הגבוהים

ט

י – יהוא ירון: אמן השכנוע העצמי

יוני רכטר – גיבורי תרבות – אדם בחדרו

יהודה פוליקר: בגלל המלחמה ההיא

יהודית רביץ – גיבורי תרבות – אני משם

ישראל גוריון - ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

יצחק קלפטר - ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

כ – כוורת: תמונות מחיי להקה

כוורת: שק של סנטימנטים

כוורת: נתתי לה חיי (2025)

ל

מ – מינימל קומפקט: נשמות גועשות

עוד סרט על מינימל מ-1991 (תודה לדקסטר בוכניק)

מאור כהן – נסיך הרוק

משינה – המכונה

משינה זה אנשים

משינה - צליל מאוד מוכר: סיפורה של רכבת לילה

מאיר אריאל – מסע הבחירות של מאיר אריאל

המיותרים - בבוקר אני אשנא את עצמי

נ – נושאי המגבעת: שמיים שרוטים על גלויה

נעמי שמר – במזל כוכב

נעמי שמר – הרוח החושך המים: בית ראשון, בית שני

ס – סייד-אפקט – בשבילי הם יותר טובים מהביטלס

ע

פ – הפרברים רפיוג’יז – קפיץ קפוץ

צ - צרויה להב: ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

צביקה פיק - המאסטרו (סדרה)

ק – הקליק – הקליק האחרון

קורין אלאל - אלבום הבכורה (מתוך הסדרה “האלבומים הגדולים”)

קורין אלאל - ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

ר – רמי פורטיס – 1999?

רבקה זוהר – לשוב בחזרה – רבקה זוהר חוזרת לניו יורק

רביד פלוטניק: תוך כדי תנועה

ריקי גל: ראיון עם יואב קוטנר (מתוך “דרך המוזיקה”)

ש – שלמה בר – מחזמר דוקומנטרי

שבק ס – נופל וקם

שמעון בוסקילה: גיטרה בסהרה

שרית חדד – להיות שרית חדד

שלמה ארצי: שניים, שישה, מדברים על אושר אקספרס

ת – תיסלם – ההופעה האחרונה

תומר ישעיהו – אגם הלימון

שאלות ותשובות:

מי אתה ומה אתה עושה?

קוראים לי דובי שרגא, יליד 1980, גר ברמת גן, נשוי לקארין שור ואב לניקה. בתפקיד הנוכחי שלי אני אחראי להעלאת תכנים לסטרימינג מהקטלוגים של חברות המוזיקה הכי גדולות שהיו בארץ: אן.אמ.סי. והד ארצי, אבל עיקר העבודה היא להעלות שירים חדשים של כמה מהאמנים הכי גדולים בארץ וגם קטנים יותר. יצא לכם לשמוע את החדש של עומר אדם או נועה קירל באפל מיוזיק או ספוטיפיי? אני שמתי אותם שם.

אוקי, אבל מה אתה *אוהב* לעשות?

אז מה זה “המיטב של” ואיפה “הקונכיה”?

Subscribe now